קבוצות ליגה א׳ וליגה ב׳: רמת השיפוט נמוכה מאד, עד מתי יימשך הזלזול בקבוצות הכדורגל?

קבוצות רבות מרגישות ובעיקר מתלוננות שהתחושה שלהן שהשופטים מכריעים משחקים. הן שאלות, מי מפקח עליהם ומי לוקח אחריות במקרה והשופטים טעו והכריעו משחק? האם לארגון השופטים חשוב המקצועיות של השופטים?

כדורגל בליגות א׳ וב׳ הוא הרבה מעבר ל־90 דקות על הדשא. מאחורי כל קבוצה עומדים אנשים שמשקיעים את כספם, את זמנם ואת כל מרצם כדי להחזיק מועדון, לשלם משכורות לשחקנים ולמאמנים, לעמוד בהתחייבויות ולהתחרות בצורה הוגנת. אבל לצד ההשקעה העצומה הזאת, הולכות וגוברות הטענות הקשות נגד רמת השיפוט, ההתנהלות של חלק מהשופטים והיעדר המענה מצד הגורמים האחראים.

איך ייתכן שמשחקים בליגות תחרותיות מוכרעים בעקבות טעויות שיפוט קשות, בלי שנראה שיש לכך השלכות ברורות?

קבוצות רבות מעלות טענות על שופטים חסרי ניסיון מספק, על החלטות שנויות במחלוקת, על יחס מזלזל כלפי שחקנים ומאמנים, ועל התנהלות שנתפסת לעיתים כיהירה ומתנשאת. במקום תקשורת מכבדת, הסברים מקצועיים וניהול משחק אחראי, יש מי שמרגישים שאין עם מי לדבר ושקולם כלל אינו נשמע.

אחת השאלות הקשות ביותר נוגעת לשיבוץ השופטים. האם נכון לשלוח שופט בפעם הראשונה לשפוט בליגה א׳, כאשר מדובר במשחק בעל חשיבות מקצועית וכלכלית עצומה, ולצדו שני שופטי קו צעירים וחסרי ניסיון מספק? האם לא ראוי להתאים את רמת הניסיון וההכשרה של צוות השיפוט לרמת המשחק ולחשיבותו?

חשוב להבהיר: אין כאן טענה נגד שופטים צעירים באשר הם. כל שופט צריך לקבל הזדמנות להתקדם ולהתפתח. אבל קידום חייב להיעשות באופן הדרגתי, תחת פיקוח מקצועי ובהתאם ליכולת מוכחת. קבוצות שמשקיעות מאות אלפי שקלים בעונה אינן יכולות להרגיש שהן משלמות את המחיר של תהליך הכשרה שאינו מותאם לרמת המשחק.

לא יכול להיות ששופט אין לו בטחון לשרוק לפנדל וקוון לא מרים אופסייד מהפחד בשביל מה אתם באים?

מאחורי כל טעות יש מחיר.

טעות שיפוט משמעותית עלולה לעלות לקבוצה בנקודות יקרות, במאבקי עלייה, בהישארות בליגה ובמענקים כספיים. היא עלולה לפגוע בפרנסתם של שחקנים ומאמנים, שמבחינתם הכדורגל הוא מקור פרנסה ולא רק תחביב. כאשר מאמן או שחקן מאבדים את מקום עבודתם בעקבות עונה שנפגעה מהחלטות שנויות במחלוקת, איש אינו יכול להחזיר להם את הזמן, הכסף וההזדמנות שאבדו.

במצב כזה, אי אפשר להסתפק באמירה ש״טעויות הן חלק מהמשחק״. נכון, טעויות קורות גם לשופטים הטובים ביותר. אבל כאשר מצטברות טענות, כאשר מדובר בהחלטות משמעותיות וכאשר קבוצות דורשות בדיקה מקצועית, חובה לבחון את הדברים ברצינות, בשקיפות ובהגינות.

ומה קורה לאחר המשחק? האם מתקיים בירור מקצועי? האם הקבוצות מקבלות מענה ענייני לפניותיהן? האם יש מנגנון פיקוח אפקטיבי, והאם שופטים שטועים שוב ושוב נדרשים לשפר את עבודתם או נושאים באחריות מקצועית בהתאם לחומרת המקרה?

התחושה בקרב קבוצות רבות היא שאין מספיק ביקורת, אין מענה מספק, ובעיקר אין שקיפות בנוגע להשלכות של טעויות שיפוט חמורות. גם אם מתקיימים הליכי בקרה פנימיים, ללא תקשורת ברורה עם המועדונים קשה לבנות אמון במערכת.

אנחנו לא דורשים שיפוט לטובת הקבוצות. אנחנו דורשים שיפוט הוגן!

הדרישה פשוטה: שופטים מקצועיים ומוכשרים, שיבוץ בהתאם לניסיון, יחס מכבד לשחקנים ולמאמנים, מערכת בקרה אמיתית ומענה מסודר לכל תלונה מוצדקת. יש לקיים הערכות מקצועיות, להפיק לקחים מטעויות ולנקוט צעדים מתאימים כאשר מתגלים כשלים חוזרים.

הכדורגל בליגות א׳ וב׳ אינו יכול להמשיך להתנהל כאשר מועדונים מרגישים שאין להם כתובת ואין מי שמקשיב להם. ההתאחדות לכדורגל והגורמים האחראים על השיפוט חייבים להתייחס לנושא ברצינות, לזמן את נציגי הקבוצות לשיח פתוח ולפעול כדי להשיב את האמון במערכת.

כי בסופו של דבר, שופט אמור לשמור על חוקי המשחק ולא להפוך בעצמו למרכז המשחק. הסמכות שניתנת לו היא אחריות גדולה, והיא מחייבת מקצועיות, צניעות, כבוד ואחריות.

הגיע הזמן שמישהו יקשיב לקבוצות, יבדוק את הטענות וייקח אחריות. הכדורגל שייך לכולם ולאף אחד אין זכות לפגוע בעתידו של מועדון בגלל חוסר מקצועיות, זלזול או היעדר פיקוח.

ההתאחדות לכדורגל בישראל